חשוב לדעת כי בכל ספורט שאנו מבצעים, יש להיות ערניים ולוודא כי הוא נעשה בצורה תקינה ומיטבית. זאת מכיוון שלכל פעילות ספורטיבית המפעילה את הגוף, ישנם סיכונים הטמונים בהפעלה לא נכונה שלו במהלכה, הגורמת לפציעות ספורט, להיתפסות של השרירים ולכאבים.
דבר זה נוגע גם לרוכבי אופני כושר, אשר לעיתים רבות לא רואים חשיבות רבה באופן השימוש שלהם בהם, שכן הם מאמינים כי אין הבדל בין אופני כושר לאופניים רגילות, אשר בהם אנשים רגילים להשתמש מגיל צעיר ללא חשש.
ריכזנו עבורכם מספר טעויות נפוצות אשר ניתן לבצע בעת השימוש באופני כושר, ואת הדרך לתקן אותן, על מנת להגיע לאימון כושר מיטבי.
ישיבה בגובה המתאים
מתאמנים רבים לא מקדישים מחשבה לגובה המושב בעת השימוש באופני הכושר. חשוב לדעת כי יש לבצע התאמות במתקן בין כל שימוש שנעשה על ידי אדם אחר, גם בבית וגם בחדר הכושר.
זאת מכיוון שישיבה נמוכה מדי, למשל, יוצרת כיפוף יתר בברכיים, דבר שגורם להן לעומס מיותר במהלך השימוש באופניים, בעוד שישיבה גבוהה מדי גורמת לברכיים לבצע פשיטה מלאה בכל דיווש, מה שגורם לאגן למלא את התפקיד החסר ולדחוף בעצמו את הפדל למטה.
התוצאה של שני המקרים הללו הינה כאבים, הנחווים בעיקר בישבן, בירכיים ובברכיים.
אז איך ניתן להתאים את המושב כך שנוכל לשבת עליו כראוי? יש לכוונן את גובה המושב כך שבעת הדיווש, תיווצר בברך כפיפה קטנה מאוד, הרחוקה רק במעט מיישור מוחלט של הרגל.
במידה וקשה לכם לבצע את הכוונון על פי מדד זה, קיימות 2 אפשרויות נוספות לביצוע הכוונון, כאשר הראשונה כוללת עמידה בסמוך למתקן האופניים, כיפוף הברך הקרובה אליו למצב של 90 מעלות, ולאחר מכן כוונון המושב לגובה אליו הגיעה הברך.
באופציה הנוספת הכוונון נעשה על פי גובה העצם הבולטת של קדמת האגן.
לאחר הכוונון בעזרת אחת מתוך 2 האופציות האחרונות, מומלץ לעלות על האופניים ולוודא כי אכן נוצר כיפוף מינימלי של הברך בעת השימוש.
מנח הגב
כמו בהרבה תרגילי ספורט, גם מאמץ בעת רכיבה על אופניים גורם לאנשים רבים לכיפוף של הגב ולהתעלמות מהצורך להחזיק אותו במנח קבוע ויציב, בין אם זה בעקבות המאמץ הגורם לחוסר החזקה של שאר הגוף, ובין אם מדובר בחוסר מחשבה.
אך ההשלכות של מנח גב לא נכון יכולות להיות קשות וכואבות, ולגרום בין השאר לליקוי ביציבה, לכאבי גב ולכאבי צוואר.
לכן, חשוב לשים לב כי לאורך כל האימון, הגב נמצא במנח נכון, כלומר מוטה מעט לפנים אך לא מכופף בשום אופן, במיוחד לא עד כדי הישענות מוחלטת על הכידון.
עבודה בעצימות גבוהה מדי
מתאמנים רבים נוטים להעמיס על גופם מעבר ליכולות שלו, מה שהופך את האימון לאנאירובי במקום האימון האירובי המבוקש, וגורם לחומציות גבוהה של השרירים.
יש לכך גם השלכה מיידית, שכן המתאמן לא יצליח לעמוד ברף הגבוה שקבע לעצמו לאורך זמן, ולעיתים רבות ייאלץ להפסיק את האימון לפני הזמן שקבע לעצמו, וכך ייצור אימונים קצרים ולא אפקטיביים.
הפתרון לכך הינו פשוט, יש להוריד את הציפיות הלא קונקרטיות שלנו, להתמקד ביעדים שהגוף יכול לעמוד בהם מבחינת עומס, ולכוונן את הגדרות המכשיר לעוצמה מתאימה מבחינת שיפוע, התנגדות וכדומה.
וויתור על רצועות הפדלים
הן אמנם נראות כמו תוספת קטנה למכשיר, אך רצועות הפדלים הינן קריטיות לדיווש נכון. ללא רצועות אלו, אפקטיביות האימון נפגעת, וגם הספק העבודה, שכן הרצועות מספקות קונטרה לתנועת הרגל ומאפשרות להמשיך את התנועה למעלה.
לכן, יש להשתמש במתקן רק במידה ומותקנות בו רצועות, ולהקפיד על טכניקת דיווש נכונה, המתבצעת על ידי דחיפת הפדל למטה ולאחר מכן גריפתו למעלה, בדומה לדחיפה ומשיכה.
התבטלות על האופניים
עצם הישיבה על המתקן גורמת למתאמנים רבים "לחלום" ולשכוח להשקיע מאמץ מיטבי באימון.
לכן יש להקפיד על משמעת עצמית ולהימנע מהסחות דעת מיותרות, בעיקר במקרים של אנשים אשר נפלו להתבטלות כזו מספר פעמים בעבר.
ניתן גם להוסיף עניין באימון על ידי שימוש בקצב משתנה וחלוקה למקטעים בעלי עצימות גוברת, התנגדות חזקה יותר או קצב סיבוב מהיר יותר.
