קונג פו הוא מונח סיני המשמש לכלל אומנויות הלחימה העתיקות, כמו גם לתחומי עיסוק אומנותי אחרים הדורשים סבלנות והשקעה. סגנונות הלחימה השונים שמקורם בתרבות הסינית העתיקה, ומכונים כיום "קונג פו", זכו להתייחסות רחבה בתרבות הפופ המערבית מאז סרטי הקונג פו של ג'קי צ'אן, דרך הרכב ההיפ הופ האייקוני "Wu Tang Clan", ועד לסרטי קונג פו פנדה.
העיסוק בקונג פו, כמו גם באומנויות לחימה אחרות מהמזרח דוגמת הקראטה (שהוא בנו היפני של הקונג פו), הג'ודו, האגרוף התאילנדי, ועוד רבות, נעשה נפוץ יותר ויותר במערב בעשורים האחרונים. יתרה מכך, ההשפעה של הענף על הפופולריות של תחום אומנויות הלחימה, היא כנראה מרכיב משמעותי בעלייתו של ענף הMMA שכובש את קהל הספורט המערבי בשנים האחרונות.
אבל למרות ההשפעה הגדולה על אומנויות הלחימה המודרניות, כמו גם על תרבות הפופ המערבית המודרנית, רובנו לא יודעים הרבה על ענף הספורט, המשמש גם כהרבה מעבר לכך, שנקרא היום קונג פו. זו הסיבה שהכנתי לכם, ולכן, סקירה קצרה על הצדדים הספורטיביים, התחרותיים וגם התרבותיים של קבוצת אומנויות הלחימה הסיניות בעתיקות שנכללות בקונג פו.
קונג פו תחרותי
ה"וו-שו", שהוא השם של הענף הנפוץ ביותר מבין אומנויות הלחימה שאנחנו מתייחסים אליהן בתור קונג פו, הוסדר כענף ספורט תחרותי כשאיגד תחתיו את הסגנונות התחרותיים השונים בשנת 1949. מאז, בהדרגה זכה ענף הספורט לפופולריות הולכת וגוברת ברחבי סין, ולאחר מכן בעולם המערבי.
קרב וו-שו מקצועי אורך כשלושה סבבים, שבסוף כל אחד מהם מוכרז מנצח. הלוחם שניצח במספר הסבבים הגדול מבין היריבים הוא המנצח בקרב כולו. הניקוד נעשה בצורה לפיה כל מהלך יכול לזכות את הלוחם באפס, אחת, או שתי נקודות. שתי נקודות לרוב ינתנו ללוחם שנשאר עומד כאשר השני על הרצפה.
קיימות גם מספר הגבלות ללוחמים, כלומר מהלכים שאינם חוקיים. הראשונה היא שללוחמים אסור לנגוח ביריבם, או להכות אותו בעזרת המרפקים והברכיים שלהם. בנוסף, אסור להכות את ראשו של היריב אם הוא כבר נפל לרצפה. למעשה, זה בלתי חוקי לפגוע בכלל בצד האחורי של הראש, כמו גם במפשעה ובצוואר.
כמו שבעולם המערבי כולו מרותקים לקרבות הUFC, עם העלייה בפופולריות של ענף ה-MMA בשנים האחרונות, כך עיני המזרח נשואות לWWC. הWWC- (world wushu championship) היא תחרות הקונג פו המקצועית הגדולה בעולם. התחרות מנוהלת על ידי הIWUF (international wushu federation), והיא מתרחשת כל שנתיים מאז 1991, חוץ מב-2021 בה בוטלה מטעמי קורונה. האליפות הבאה צפויה להתרחש בדאלאס שבארה"ב בשנת 2023.
קונג פו כתרבות
אך מעבר לענף התחרותי, בו הקונג פו נתפש כענף ספורט בדיוק כמו אומנויות לחימה אחרות, מדובר גם בתחביב נפוץ שהוא ממש דרך חיים. שיטות הלחימה הסיניות העתיקות, שהתפתחו למה שאנחנו היום קוראים לו קונג פו, ככל הנראה החלו את דרכן בקרב קבוצות נזירים עתיקות.
המפורסמת שבהן היא קבוצת נזירי השאולין, קבוצה בודהיסטית שמקדשה ממוקם על הר סונג שבצפון סין. קבוצת נזירי השאולין נחשבים כמייסדי זרם ה"זן" בתרבות המזרח. ואכן, ענף הקונג פו המודרני ומתרגליו מייחסים חשיבות גדולה לחוכמת המזרח העתיקה, ונותנים מקום של כבוד לטאואיזם ולבודהיזם שהן שתי הדתות הנפוצות בסין. הדבר מתבטא בכך שתכונות כמו סבלנות, דיוק, נחישות, רוגע וצניעות נתפשות כתכונות שעל כל מתרגל בענפי הקונג פו השונים לסגל לעצמו.
לכן, מתרגלי הקונג פו, מעבר לכך שהם ספורטאים ולוחמים, הם תלמידים של החכמה שבדרך החיים העתיקה הזו. כיום, גם בישראל קיים מספר רב של מכוני אימון, הנקראים "דוג'ו", ומאמנים בענפי הקונג פו השונים. בתוכם נכלל הענף הפופולרי ביותר, שהוא ה-"וו-שו", אך גם נפוצים פחות כמו "וינג צ'אן", "בה גואה" וה-"שינג אי צ'ואן". קהל המתאמנים הישראלי כולל נשים וגברים בכל הגילאים ומהווה קהילה של ממש.
לסיכום
הקונג פו, מעבר לכך שנראה טוב על המסך הגדול, הוא ענף ספורט מפותח וגם דרך חיים שכוללת בתוכה פילוסופיה של ממש. אומנויות הלחימה הרבות שנכללות בתוכו משמשות כענפי ספורט תחרותיים שקיים בהן עניין הולך וגדל, ומתרגליו הרבים רואים בו, מעבר לענף ספורט, כדרך חיים. אז אם אתם אוהבים ספורט, במיוחד אומנויות לחימה, וגם מתחברים לחוכמת המזרח העתיקה, יכול להיות שמדובר בתחום עניין חדש בשבילכם.
