מי לא חושש מהזדקנות המוח. ממצאי מחקרים מגלים, שבאמצעות אימון גופני ניתן להאט את קצב המוח, והכל – כפי שיפורט במאמר שלפניכם.
אילו תופעות יכולות להימנע באמצעות אימון גופני?
הזדקנות הגוף הוא פחד שמלווה רבים מאיתנו, שכן הוא בלתי נמנע – כולנו צפויים להזדקן בסופו של דבר. אורך החיים המודרני מפחית את התנועה היום יומית שלנו, מה שפוגע בגוף שלנו לאורך זמן. יחד עם זאת, גם הזדקנות המוח עשויה לדרדר את איכות חיינו ולזמן מחלות קוגניטיביות כאלו ואחרות.
מאמרים מדעיים מן השנים האחרונות מוכיחים שניתן להאט את קצב הזדקנות המוח באמצעות מספר תרגילים ושיטות אימון גופניות עבור בני גיל הזהב. האימונים לא רק מחזקים את הגוף ומאטים את הזדקנותו, אלא גם משמרים את המוח במצב של חיוניות ותפקוד.
מחקר משנת 2014 הוכיח שתרגילי התנגדות ואימונים אירוביים יכולים להאט באופן משמעותי את הזדקנות מוחם של מתאמנים קשישים, כמו גם להקל, למנוע ולפתור תופעות נפשיות שכיחות בגילאים אלו. בנוסף, ביכולתם של אימונים ותרגילים אלו אף לפתור הפרעות קוגניטיביות קלות (Mild Cognitive Impairment – MCI), אשר הן על הגבול שבין הזדקנות לבין דמנציה.
המחלות המוחיות שבכוחם של האימונים למנוע או להאט מחלות מוחיות שכיחות ביותר בגילים מבוגרים, כגון:
- אלצהיימר
- פרקינסון
- דיכאון
- שבץ מוחי
תרגילי התנגדות ואימונים אירוביים
לפי המחקר, אשר בחן קבוצת מחקר גדולה של קשישים מתאמנים ושאינם מתאמנים, אימונים אלו הביאו לעלייה של 0.01 מ"מ בעובי קליפת המוח של המתאמנים, לעומת ירידה של 0.05 מ"מ בקליפת מוחם של הקשישים שאינם התאמנו. קליפת המוח היא החלק המרכז את החשיבה המודעת במוח כמו גם את היכולות הקוגניטיביות המורכבות ביותר, כמו דיבור, קשב, הבנת שפה וקבלת החלטות.
ביצוע של אימונים אירוביים על בסיס קבוע לאורך שנה הביא לעלייה של 2% בנפח ההיפוקמפוס, הלוקח חלק בתהליכים הנוגעים לזיכרון לטווח ארוך במוח, מה שמונע את מחלת האלצהיימר. כמו כן, ההיפוקמפוס חשוב ביותר לרכישת ידע חדש, כמו עובדות או זיכרון אירועים לטווח קצר. בקשישים בקבוצת המחקר שלא ביצעו אימונים ארוביים נרשמה ירידה של 1.4% מנפח ההיפוקמפוס.
תרגילי התנגדות כוללים עבודה עם משקל גופי וחוץ גופי, בין אם באמצעות מכשירים או הגוף בלבד. אימונים אירוביים משלבים בין מתיחות לתרגילי כוח, כמו ריצה או רכיבה על אופניים, והם משפרים את הכושר הכללי של הגוף. המחקרים מצביעים על שלוש שעות אימונים בשבוע כתדירות המינימלית לקיומן של התופעות החיוביות במוח.
ההערכות הכלליות הן שהאימונים והתרגילים מפחיתים את הסיכויים לחלות בדמנציה בלא פחות מכ-50%. גם במקרה בו המתאמנים החלו להתאמן בגיל מבוגר, כאשר ההידרדרות כבר החלה, קצב ההידרדרות יואט בעקבות האימונים, לכן, ניתן כמעט לומר כי אף פעם לא מאוחר מדי להתחיל.
חומרים טרופיים ועבודה תאית במוח
המחקרים בנושא מצביעים על יכולתם של אימונים גופניים להפריש כמות מוגברת של חומרים טרופיים במוח (Trophic Factors), המעודדים היווצרות של תאי אב הנהפכים בהמשך לתאי עצב. אלו הם החומרים העמלים על היווצרותו של המוח מאפס במהלך שהות העובר ברחם. לאורך החיים, תאי העצב תורמים לעבודתו של ההיפוקמפוס וכן אזורים מהותיים אחרים במוח.
ההפרשה של החומרים הטרופיים המביאים בתורם לתאי עצב נוספים היא זו שמאפשרת את התרחבות המוח. ככל שהגוף מזדקן, היכולת להפריש חומרים טרופיים הולכת ופוחתת, כך שהאימון הגופני הופך לקריטי עבור היווצרותם של חומרים טרופיים בגילים מבוגרים, ובמיוחד מעל לגיל 70.
בתוך התא עצמו, הפעילות הגופנית חיונית ביותר לעידוד הפרשת חלבונים חיוביים לבניית התא ודיכוי הפרשתם של חלבונים לא יעילים. סוגייה זו מכונה אפיגנטיקה, היכולת להשפיע על התנהגות והרכב התאים בגוף באמצעות פעילויות מודעות.
בנוסף, התנועות המרובות בפעילות הגופנית משפרות את אספקת הדם לכלל חלקי הגוף, וביניהם גם למוח. אספקת הדם הנוספת מעודדת כלי דם אלטרנטיביים זעירים המסוגלים להזרים דם למוח במקרה של חסימת כלי דם מסוימים, תופעה שכיחה בגילים מבוגרים.
לסיכום, אימון גופני רלוונטי ביותר לתפקוד מוחי חיוני ויעיל בכל הגילאים, אך במיוחד בגילים מבוגרים, בהם ישנה סבירות גבוהה ביותר לחלות במחלות מוחיות. יחד עם זאת, התעמלות עשויה לשפר את התפקוד הקוגניטיבי בכל גיל. כך, למשל, תלמידים צעירים בקבוצת מחקר שהתעמלו באופן קבוע הפגינו הישגים אקדמאיים גבוהים יותר ביחס לתלמידים שלא התאמנו.
