כמו מכשירי אירובי ומשקולות, מוזיקה חזקה היא חלק בלתי נפרד מעיצובו ואפיונו של מכון כושר. למתאמנים רבים היא מקנה תחושה טובה ואווירה כיפית בשעת האימון, אך את חלקם היא אף מתמרצת ועוזרת להם להמשיך לנוע ולהתקדם באימון. לעיתים, העוצמה הגבוהה של המוזיקה מגבירה אצלם את תחושת האדרנלין ומסייעת להם להניב תוצאות טובות יותר.
אם כן, האם למוזיקה השפעה חיובית בלבד על המתאמנים, או שהיא טומנת בחובה גם נזקים רחבי היקף?
בחדרי הכושר ישנם סוגים רבים של רעשים אפשריים: דיבורים, צעקות ואנחות שמתאמנים נוטים להשמיע במאמץ, התנגשות משקלות ומתכות שונות, מכשירי אירובי חשמליים, וכמובן מוזיקה בעוצמה שלא מביישת מסיבת קריוקי רבת משתתפים.
קצת רקע
בישראל, כמו בארצות הברית, קיימת עוצמת מוזיקה מקסימלית שניתן להשמיע בחדרי כושר – 85 דציבלים. עם זאת, במכונים רבים ברחבי הארץ, כמו גם בקבוצות ספורט כמו זומבה, נוטים להגיע לעוצמות גבוהות יותר. במחקר שנעשה בשנים האחרונות נמצא שהרעש הממוצע שנמדד בחדרי כושר שונים בארץ היה 95 דציבלים.
למרות הנתון החריג, בסקר נוסף שפורסם התגלה כי קרוב למחצית מהנבדקים בסקר היו מודעים לעוצמת המוזיקה הגבוהה, אך רבע בלבד הביעו עניין בהפחתתה. לא זאת בלבד, בסקר נוסף, התגלו רוב מוחלט מבין הנדגמים שחלה אצלם ירידה באיכות השמיעה באחת או בשתי האוזניים, וכן מחצית שלקו בצפצופים או אוזניים סתומות בזמן שאחרי השיעור. ועם כל זאת, נבדקת אחת בלבד העידה שהייתה מעדיפה להתאמן עם עוצמת צליל מתונה יותר.
אך כפי שכבר ציינו, יש מספר לא קטן של רעשים הנשמעים תדיר במכוני כושר. הבעיה בדציבלים הגבוהים שם אינה רק בעקבות המוזיקה בלבד, אלא שכלול כלל הגורמים, יחד עם המאמץ הגופני המתרחש בו בעת. חילוף החומרים בגוף (מטבוליזם), כמו גם זרימת הדם וטמפרטורת הגוף, גדלים עם התגברות המאמץ הגופני. חוקרים משערים שאלו הסיבות העומדות בבסיס מחקרם, שהראה כי בשעת פעילות ספורטיבית קיים סיכון גבוה יותר להתדרדרות בשמיעה, לעומת מצב דומה בשעת מנוחה.
מה הנזקים שעלולים להיגרם?
תופעת Temporary Threshold Shift (TTS) היא השם המקצועי של תופעת ירידה זמנית בשמיעה, או בשמה העברי, היסט זמני של ספי השמיעה. במקרים אלו, נוטים להרגיש כאילו כל צלילי העולם נשמעים חלשים יותר מכפי שהם באמת. תחושה זו, תאלץ את הלוקה בתופעה להגביר את הסאונד גם בפעמים הבאות, ובכך לפעמים לעכב את החזרה לשגרת השמיעה הנורמטיבית.
תסמינים נוספים המאפיינים את התופעה הם שמיעת רעשים כעין צפצופים באוזניים, וכן תחושה של אטימות או לחץ לא רגיל באוזן. לרוב, אין סיבה מיוחדת להילחץ מתסמינים אלו, הדבר יחלוף חיש מהר – לרוב עד יממה. אך מפעם לפעם התחושה עלולה להישאר מספר ימים עד שהשמיעה חוזרת לתפקודה הרגיל. אך למרות שלרוב מדובר בתחושה זמנית ולא מדאיגה, מקרים חוזרים ונשנים של היסט זמני של ספי השמיעה, מסוגלים להפוך את ההתדרדרות הזמנית לפגיעה בלתי הפיכה.
איך מתמודדים?
צעירים רבים נוטים לזנוח את ההסתכלות לטווח הרחוק, ומעדיפים את ה"כאן ועכשיו", הרצון לשפר את ההישגים באימון, גורם להם לסכן את בריאותם העתידית. על כן, אם אתם קוראים מאמר זה, מעתה והלאה אל תתביישו לבקש מהמאמן או האחראי להפוך את המוזיקה למעט בריאה יותר לאוזן.
אפשרות שנייה להתמודדות עם הרעש, לאלו שבכל זאת מתביישים להרים את הכפפה, היא שימוש באטמי אוזניים. באמצעותם, אמנם אין הם מונעים את מלוא צלילי הסביבה אך הם בהחלט מצמצמים אותם ומונעים גלי קול חזקים במיוחד מהאוזן. באותו האופן, ניתן גם להשתמש באוזניות מבודדות רעשי רקע, ועל ידי כך להימנע מהגברת הווליום שלהן, בניסיון להתמודד עם רמקולי הענק של חדר הכושר. פתרון של אוזניות מבודדות רעשים תורם הן למי שמעדיף את טעמו המוזיקלי האישי, והן למי שמבקש לשמור על בריאות אוזניו.
לסיכום, פקידה קבועה במכוני הכושר מגיעה מתוך רצון לדאוג לבריאות הפיזית והנפשית, אך רוב האנשים לא מודעים לסכנות הנסתרות בתוך חוויה זו. פגיעה בשמיעה עלולה להזיק לטווח הקצר והארוך, גם על היכולות השכליות והקוגניטיביות, בעיקר בגיל מתקדם יותר. על כן, מי שבאמת רוצה לשפר את בריאותו ולדאוג להמשך חייו, לא די בהגעה לחדר כושר ואימון נכון, אלא נדרשת תשומת לב גם לסכנות החבויות ברעשי הרקע שם.
