פעילות גופנית ידועה כאחד מעמודי התווך המרכזיים עבור כל מי שמעוניין לשמור על אורח חיים בריא. אך כאשר מדובר בסובלים מאי ספיקת כליות כרונית, הפעילות הגופנית יכולה להעניק לגוף אף יותר מכך, ולשפר את התפקוד ואת דרכי ההתמודדות של הגוף עם המחלה, ואף להפחית את הסיכון לסיבוכים מסכני חיים ולהתדרדרות המחלה בטווח הארוך.
בריאות אינו מצב בו לא קיימת מחלה כלל, אלא מצב בו גוף האדם מסוגל לשמור על תפקוד ויכולות גופניות וקוגניטיביות גבוהות, ביחס למצב הנתון של הגוף שלו, גם עם מחלה הקיימת ברקע.
ביצוע פעילות גופנית מאפשרת, אם כך, לשמור על אורח חיים בריא גם בצל אי ספיקת הכליות הכרונית. הכושר הגופני, על כל חמשת מרכיביו (סבולת לב-ריאה, כוח ומסת שריר, קואורדינציה, מהירות וגמישות), משפר את ההתמודדות עם מצבים רפואיים מורכבים רבים, ביניהם מחלות לב, סוכרת, לחץ דם וכדומה. במאמר זה נסקור את היתרונות של הפעילות הגופנית עבור החולים במחלת אי ספיקת כליות.
אז מה זה אי ספיקת כליות?
המחלה פוגעת ברקמת הכליה ובתפקודה התקין, מה שיוצר חוסר יכולת של הכליות לבצע את תפקידן בסינון נוזלים וחומרים נוספים מהדם, והוצאתם על ידי מתן שתן.
אי ספיקת כליות כרונית גורמת להתדרדרות מתמשכת ומסכנת חיים של כלל מערכות הגוף, מאחר ובעקבות הליקוי מצטברת בהן פסולת ונוצרות הפרעות במאזני הנוזלים והמינרלים.
במצבים חמורים, הנקראים אי ספיקת כליות סופנית ומגיעים בשלב 4-5 של המחלה, על החולים לקבל טיפולי דיאליזה, החיוניים להמשך חייהם. הטיפולים מתבצעים לעיתים תכופות ומבצעים את הפעולות של הכליה במקומה.
ההשפעות של הפעילות הגופנית על חולים אלו
מחקרים מראים כי ישנן השפעות פיזיולוגיות חיוביות רבות על המחלה, בעקבות ביצוע פעילות גופנית. אימוני הכושר מחזקים את מערכת השלד-שריר, ואת המערכת הקרדיווסקולרית, הכוללת את כלי הדם ואת הלב.
אך עם כל היתרונות, חשוב לדעת כי היכולת הגופנית של חולי אי ספיקת כליות כרונית הינה נמוכה, מה שיוצר מגבלה על החולים המעוניינים לבצע אימוני כושר באופן קבוע.
על כן לא מדובר במהלך פשוט ומהיר, אלא בהשקעה והתמסרות תוך מעקב והקשבה לגוף.
פעילות אירובית ואימוני כוח אנאירוביים
אז איך ניתן לבצע פעילות במצב גופני כזה? פיתוח היכולות האירוביות יתבטא בעיקר בשמירה על תנועה קלה כגון הליכה, באופן יומיומי ועקבי, או בביצוע אימונים יזומים כגון אימוני רכיבה בישיבה.
בנוגע לאימוני הכוח האנאירוביים, יש לשמור על תנועה יומיומית כגון עלייה במדרגות, נשיאת חפצים על פי היכולת, קימה מהכיסא, ובאופן כללי השתתפות בדרישות הבית והחיים, במקום להישאר במצב של מנוחה לאורך כל היום.
ואיך זה עוזר לבריאות של החולה?
הפעילות הגופנית מאפשרת הימנעות מסיבוכים הנפוצים בקרב חולי אי ספיקת כליות כרונית, ומשפרת את התמודדות עם המחלה ברמה היומיומית.
- פעילות אירובית – משפרת את תפקוד הלב, שידוע כי מחלות הקשורות אליו, כגון אי ספיקת לב, הפרעות קצב ומחלות לב איסכמיות, הן מהמחלות הנוספות הנפוצות ביותר בקרב חולי אי ספיקת כליות, כאשר כ-60 אחוזים מהם לוקים במחלות לב שונות לאחר הופעת אי הספיקה בכליות. אימוני הכושר מגבירים את אספקת הדם הן לשריר הלב עצמו והן לכלל מערכות הגוף, מצמצמים את התהליך הדלקתי בכלי הדם, ומפחיתים את לחץ הדם.
- פעילות אנאירובית – חולי אי ספיקת כליות סובלים לעיתים קרובות גם מדלדול של מסת השריר והעצם שלהם. אימוני כוח ייעודיים כגון אימוני התנגדות, משקולות וגומיות כוח, מסייעים לשיפור מצבן של מסות אלו. בנוסף, מחקרים מראים כי ביכולתם של אימוני כוח להפחית בעייפות ובתחושת הכאב.
איך נבצע אימוני אירובי
מומלץ לבצע את הכניסה לכושר בהדרגה, ועל כן יש להתחיל בהליכה של 5-10 דקות, 2-3 פעמים בשבוע. לאחר כשבועיים ניתן להתקדם באופן הדרגתי עד ל20-30 דקות.
עם הזמן, ניתן להגביר את קצב ההליכה ועצימות האימון, כאשר היעד המומלץ הוא 3-5 אימונים בשבוע, עם 60-70% דופק מרבי חזוי לגיל.
איך נבצע אימוני כוח
גם כאן מומלץ להתחיל בהדרגה, עם 2 אימונים בשבוע העובדים על קבוצות השרירים המרכזיות.
את ההתקדמות נבצע בתחילה במספר החזרות, ורק לאחר מכן בעצימות התרגילים עצמם.
- אין בכתוב לעיל המלצה אישית. יש להתייעץ עם מאמן/ת אישי/ת מוסמך/ת בטרם תחילת אימונים מסוג אלו.
