אייקידו הינה אמנות לחימה יפנית מודרנית, והיא נחשבת לאמנות לחימה ייחודית, הנבדלת מהשיטות הקלאסיות באחד מהאלמנטים המרכזיים של אומנויות הלחימה. אלמנט זה הינו ההתבססות העיקרית על חסימה של מכות היריב, כאשר באייקידו שמים את הדגש דווקא על חיבור אל התקפת היריב, וניתוב שלה למקום אחר וכך לצאת מכלל סכנה.
לכן, האייקידו הינה אחת מאומנויות הלחימה הייחודיות שניתן להתמקצע בהן, ואם אתם מעוניינים בלימוד של שיטה לא קלאסית, מדובר באחת האופציות המעניינות.
האייקידו, בדומה לאומנויות לחימה אחרות, מהווה גם דרך חיים ואמונה פילוסופית חברתית, ולא אומנות לחימה בלבד. הפילוסופיה של האייקידו הינה שוחרת שלום, כאשר הגדרת מטרתם של מתאמני האומנות היא לפתור עימותים בדרכי שלום, תוך הימנעות מיזימה של עימותים, מפיתוח שלהם, ומגרימת נזק רב ליריב.
פילוסופיה זו מתחברת עם הייחודיות שלה, שכן הטכניקה של התמזגות עם תנועות היריב על מנת להסיט אותן נמנעת מגרימת נזק לתוקף.
אז מאיפה הגיע אלינו האייקידו?
האייקידו פותחה על ידי מיריהיי אואשיבה במהלך תחילת עד אמצע המאה הקודמת. כאן נעוץ ייחוד נוסף של השיטה, שכן רוב אומנויות הלחימה הינן עתיקות, ושורשיהן נעוצים במסורות רבות שנים, כך שלעתים הן נוטות להיות מיושנות.
אואשיבה פיתח את השיטה תוך הסתמכות על מספר שיטות קלאסיות ישנות יותר, ביניהן ג'ו ג'יטסו וקנג'וטסו.
מה פירוש המילה אייקידו?
המילה אייקידו מורכבת מחיבור בן מספר מילים יפניות, כך שנוצר משפט שניתן לתרגם באופן חופשי כאומר "הדרך לפעולה מתאימה" או "הדרך להרמוניה עם האנרגיה".
- המילה "איי" ביפנית משמעותה התאמה, או הרמוניה.
- את המילה "קי" לא ניתן לתרגם באופן ישיר לעברית מאחר ואין למונח זה תרגום מדויק, אך לרוב מתייחסים אליו כאל "אנרגיה".
- המילה "דו" משמעותה דרך.
קצת היסטוריה
כאמור, האייקידו נוסד על ידי מוריהיי אואשיבה במהלך המאה ה-20. אואשיבה מכונה "או סנסאי", כלומר "המורה הגדול", בפי המתאמנים באייקידו.
הוא שאף לייצר תחום שמשלב בין אומנויות לחימה לבין תפיסתו הפילוסופית, שהאמינה בשלום עולמי.
על מנת לעשות זאת, הוא שילב בין מספר שיטות לחימה שלמד אצל טובי המורים באותה תקופה לאומנויות אלו.
בתחילה, קרא אואשיבה לשיטתו "איקי בודו", ורק במהלך שנות ה-40 התקבע שמה המוכר כיום, אייקידו.
בהמשך, הפן הפילוסופי של אומנות הלחימה שפיתח העמיק והתרחב, כאשר אואשיבה יצר קשרים עם המנהיג הרוחני של דת האומוטו באותה תקופה, אוניסבורו דגוצ'י.
דת האומוטו, שהדעות חלוקות לגבי שיוכה הנכון, האם היא זרם של דת השינטו או של הבודהיזם, מדגישה את האוטופיות שהאדם מסוגל לה. כך, תפיסתו שוחרת השלום של אואשיבה מצאה הנהגה רוחנית, והוא פיתח את האייקידו כאומנות לחימה בה המטרה המרכזית היא לא רק לצאת ללא פגע, אלא לשאוף לכך שגם היריב שלנו לא ייפגע במהלך הקרב.
על מנת להשיג זאת, פיתח אואשיבה את השיטה בה יש להסיט את כוחו של היריב ולהתאחד עם תנועתו.
פרט היסטורי מעניין על השיטה ניתן למצוא בשנת 1948, כאשר לאחר שהאמריקאים כבשו את יפן במהלך מלחמת העולם השניה ואסרו על כל עיסוק באומנויות לחימה, הם בחרו להתיר דווקא את האייקידו, בעקבות אופיה שוחר השלום ושאיפתה לשלווה. רק כשנתיים לאחר מכן, הותרו ההגבלות על שאר אומנויות הלחימה היפניות.
שיטת הדירוג
שיטת הדירוג באייקידו מתבססת על השיטה המוכרת בעולם אומנויות הלחימה, שפותחה במקור עבור הג'ודו. שיטה זו עושה שימוש בחגורות בצבעים שונים על מנת לסמן את הדרגות השונות בהן נמצא המתאמן.
הדרגות האפשריות מתחלקות ל-3 סוגים, דרגות חניכה, דרגות הדרכה, ודרגות כבוד.
דרגות החניכה נקראות "קיו", ומתחילות ב"קיו 10" עבור מתחילים בגילאי ילדות, או ב"קיו 6" למתחילים בגילאים בוגרים. המדד למעבר דרגה הוא מספר ימי אימון הנדרשים לכך, ומעבר של מבחן מול המורה המוסמך. התקדמות דרגות ה"קיו" מתבצעת בסדר יורד, עד להגעה לדרגה "קיו 1", כאשר לאחריה עוברים לדרגות ההדרכה.
עם המעבר לדרגות ההדרכה, מקבל המתאמן חגורה שחורה, שקבלתה מהווה כבוד וגאווה.
דרגות ההדרכה נקראות "דאן", והן מתקדמות בסדר עולה, מ"דאן 1" ועד "דאן 4".
המעבר בין דרגות ההדרכה כולל גם כתיבת מאמרים, לצד עמידה במבחנים.
דרגות הכבוד מתחילות ב"דאן 5" ומסתיימות ב"דאן 10".
