הגיל הממוצע בו נשים יולדות פעם ראשונה רק הולך ועולה, ולכן חוקרים רבים החלו לעסוק בשאלת הגיל האידיאלי ללידת הילד הראשון וההשפעות הבריאותיות שיש לגיל הלידה הראשונה על נשים. לפי מה שהם גילו, כנראה שאין גיל אידיאלי ללידה של הילד הראשון אבל יש בהחלט גיל בו טוב יותר ללדת את הילד הראשון.
לפי ממצאי החוקרים, קיים גיל שלידה בו יכולה להאריך את חייהן של נשים- בין גיל 24 ל-25.
המחקר כלל כ-4000 נשים, וגילה שנשים שילדו לפני או אחרי גיל 24-25 היו בסיכון גבוה יותר של עד 5% למות מסיבות שונות (ולא קשורות אחת לשנייה) תוך 18 שנים ממהלך הלידה. ככל שגיל הלידה היה רחוק יותר מגיל זה, הסיכון נעשה גדול יותר.
ממצאים אלו מעניינים כיוון שבמדינות מערביות רבות בעולם הגיל בו נשים יולדות את הילד הראשון רק הולך ועולה, בשנת 2020 הגיל הממוצע של נשים שילדו בארץ היה 27.7 ובבריטניה למשל גיל הלידה הממוצע הוא 29.
במחקר בדקו מעל ל-4000 נשים במקומות שונים, כאשר כ-1500 מהן ילדו את הילד הראשון בגילאים 20-23, כ-1000 מהן ילדו בגילאים 24-25 וכ-1500 נוספות ילדו בין גילאים 26-36. כדי לעקוב אחר מצב הנשים 18 שנים מאוחר יותר, החוקרים הסתכלו ברשומות הבריאות הממשלתיות, ומצאו שכ-250 נשים נפטרו במהלך תקופה זו. מחצית מהן היו שייכות לקבוצת האימהות הצעירות ביותר ושליש לקבוצת האימהות המבוגרות יותר.
ישנם הסברים שיכולים לענות כל כך, כמו העובדה שנשים שיולדות בגילאים צעירים לרוב מגיעות ממשפחות קשות יום ומאזורים מוחלשים ולכן יש להן סיכון מוגבר לפתח מחלות פיזיות ואף נפשיות. נוסף על כך, ההשפעות המאתגרות של גידול ילדים בגילאים מאוחרים יותר יכול להיות קשה עבור אימהות מבוגרות ולכן קבוצה זו נמצאה במקום השני.
סיבה נוספת שיכולה להסביר את הממצאים היא שנשים מרקעים מוחלשים יולדות בגילאים צעירים מאוד, אף יותר מאלו שנבדקו בכתבה, ומחקרים אחרים קשרו לידות בגילאים צעירים כאלו לסיכויים גבוהים של עלייה בהשמנה ודיכאון, שיש להם השפעה נרחבת על תוחלת החיים והבריאות הפיזית של האימהות.
אצל הנשים המבוגרות, מחקרים הראו שזמן ההתאוששות הפיזי של ההיריון יכול להיות ארוך הרבה יותר מאשר אצל נשים צעירות יותר שילדו. אצל נשים שילדו בגילאים מבוגרים, השרירים מתקשים לחזור לתפקוד הקודם שלהם ואף לכך יכולות להיות השפעות נפשיות וקשיים בהסתגלות לטיפול בילד ולכל מה שהלידה מביאה איתה.
החוקרים עברו על כל סוגי מקרי המוות עם דגש על התקפי לב ושבץ. הם גילו שאימהות צעירות יותר שרדו בממוצע של 97.3% מחלות דם כמו התקפי לב ושבץ, נשים שילדו בגילאי 24-25 שרדו בשיעור של 99.6% ונשים שילדו בגילאים מבוגרים יותר שרדו ב-98.7%.
בשאר גורמי המוות- אימהות צעירות שרדו בשיעור של 91%, נשים שילדו בגילאי 24-25 שרדו בשיעור 96.% ואימהות מבוגרות יותר שרדו בשיעור של 95.2%, על פי הבדיקות שבדקו את כל 18 השנים של תקופת המחקר.
חשוב לזכור כי אורח החיים המערבי שמאיץ בנו לקיים שגרה יומיומית עמוסה ולחוצה גם בעל חלק מהאחריות להשפעות שנשים חוות אחרי לידה. אורח חיים לחוץ יכול לגרום לחוסר זמן לביצוע פעילות גופנית ולהשמנה, דיכאון ועייפות מוגברים, שגם להם יש השפעה על נשים שילדו כמובן.
יתרה מכך, העיסוק בגידול ילדים, בשילוב עם עבודה וקריירה כפי שהמציאות דורשת ממרבית הנשים, יחד עם הדאגה והטיפול בהם (מה שנכון גם לגברים אך לא נבדק במחקר זה), יכול להעלות את המתח ולחץ הדם אצל הנשים והחוקרים משערים שגם לכך יש השפעה במחקר.
כמובן, שכל הנבדקות נבדקו במדינה מערבית כך שההשפעה של השגרה, העבודה והלחץ על כולן היא דומה ולא מטה את תוצאות המחקר, אך עדיין ראוי לקחת זאת לתשומת הלב.
כדאי גם לזכור שלידה בגיל מאוחר או מוקדם מידי אינה חורצת את גורל האם או הילד- ישנן תמיד אפשרויות להתפתח, להתקדם ובמידת הצורך להיעזר בסביבה ובחברים קרובים כדי להתגבר על קשיים ולמצוא את הדרך הנכונה ביותר עבור כל אחת לעבור את תקופת הלידה ואת חיי האימהות באופן הכי בריא, נכון ומאוזן שאפשר.
