נערים ונערות רבים מחליטים לשפר את הכושר הגופני שלהם לפני הגיוס לצה"ל ומתאמנים הרבה ובאופן מאומץ. בדרך כלל הדבר נובע מרצון להגיע לתקופה הקשוחה והמאתגרת של הצבא כשאתגר אחד פחות יצפה להם, משום שבזכות הכושר הגופני הם יחוו פחות קושי בביצוע התרגילים הפיזיים בצבא.
אחד האתגרים הפיזיים הכי משמעותיים בצבא הוא תקופת הטירונות, שכמובן נמצאת ישר בתחילת השירות הצבאי ומכריחה את המתגייסים הטריים להתמודד עם נוקשות המערכת ועם האתגר הפיזי. במהלך הטירונות מבצעים ריצות, רצים עם משקלים כבדים ויש צורך להחזיק מעמד לאורך ימים שלמים ברצף של מאמץ גופני.
גם אם הקושי בטירונות משתנה בין היחידות והתפקידים, עדיין בכל מקום תהיה דרישה מהמתגייסים לצאת מאזור הנוחות שלהם ולעמוד במשימות פיזיות שונות.
אז איך מתכוננים לגיוס באופן נכון ואיך כדאי לעשות זאת מבלי לגרום למאמץ יתר של השרירים והגוף וגם מבלי לוותר על הנאות ופעילויות משמחות שרוצים להספיק רגע לפני שמתגייסים?
הכנה מוקדמת- במידה
בגלל כל האתגרים שהזכרנו אין ספק שכדאי לשפר את הכושר הגופני לפני הגיוס, אולם חשוב לעשות זאת במידה. מטרת הטירונות היא להכין את החיילים לתפקידים השונים ולכן אין טעם להגיע בכושר קיצוני- זו המטרה אליה כולם עתידים להגיע בעוד מספר חודשים שיועדו לכך.
כדאי להתכונן ברמה שתאפשר לעמוד בדרישות הבסיסיות מבלי לגרום לפציעות כבר בהתחלה, לשבירה נפשית בגלל שלא מסוגלים או שתגרום לתחושה שלא מספיק טובים.
עם זאת, חשוב לזכור שככל שמגיעים בכושר טוב יותר כן יהיה קל יותר בטירונות, ולכן אנחנו כן ממליצים להתכונן לפני כן, אבל במידה. האימונים שכדאי לעשות יהיו בסיסיים שישפרו את החוזק והיציבה, כמו:
- העלאת סיבולת לב-ריאה: באמצעות ריצות. לא מומלץ לרוץ מרתונים אבל כן כדאי לוודא שרצים מרחק של כ-3 ק"מ, שהוא המרחק הנדרש בבחנים בצבא, בזמן סביר יחסית. הזמנים יהיו עד 15 דקות לבנים ועד 18 דקות לבנות. אם אפשר, רצוי לרוץ גם יותר, עד למרחקים של 5 ו-10 ק"מ, אך לא יותר מכך.
- העלאת סיבולת השרירים: ביצוע סטים של תרגילי כוח לפחות 20-30 חזרות. אם התרגול פשוט מידי ניתן להוסיף משקולות של כמה קילוגרמים להגברת התנגדות, אך לא להרים משקולות כבדות מאוד.
- תרגולים נוספים כמו: עליות מתח, כאשר הציפיה היא שהנער יוכל להרים את עצמו לפחות 8-12 פעמים, עליות מקבילים, צעידות ארוכות עם משקל של עד 8 ק"ג על הגב.
האם אלו דרישות מוגזמות?
הרשימה שכתבנו כאן יכולה להיראות מפחידה ומעט מוגזמת, אך חשוב לזכור כי אלו הדרישות שגם הצבא מכוון אליהן ולכן הכנה כזו רק יכולה לעזור. בנוסף, כיום בני נוער רבים בעיקר יושבים ונמצאים מול מסכים ופחות משחקים בחוץ או עושים כושר ולכן הכושר הגופני היומיומי שלהם די ירוד. כדי שהם לא יסבלו מאוד בצבא מהקושי הפיזי, כדאי להתחיל להכין את הגוף לדרישות הללו מראש.
למה צריך לשים לב בעת האימון לפני הגיוס?
כשמחליטים ומתחילים להתאמן, חשוב מאוד לשים לב לביצוע נכון של התרגילים על מנת למנוע פציעות. מוטיבציה גבוהה מאוד ומתיחת יכולות הגוף לקצה בכל אימון גם כן יכולות לגרום לעומס על השרירים ולפציעות.
כדאי להתחיל את האימונים לפחות חצי שנה מראש ולהעלות באיטיות רבה את סרגל המאמצים, כאשר בכל פעם משנים רק פרמטר אחד- משך הזמן, מספר החזרות, תדירות האימון או ההתנגדות. אחרת, במיוחד כאשר הגוף אינו רגיל לכך, עלולים לסיים בפציעה.
התאמת ההכנה לצרכים האישיים ולתפקיד בצבא
חשוב גם להתאים את ההכנה לצרכים של המתאמנים. אם מדובר בנוער שרגיל לריצות או משחקי כדורגל וכדורסל, כנראה שהוא יתגבר בקלות יותר על תרגולי סיבולת לב-ריאה ויצטרך להתמקד בעיקר בתרגולי התנגדות וכוח.
יש גם הבדל בתפקיד אליו מתגייסים- אם מדובר בתפקיד קרבי או לא קרבי, וגם במידת הקרביות. גם לחייל שאינו קרבי מומלץ לעשות כושר ולהציע לטירונות ולצבא מוכן יותר ובריא יותר. אצל החיילים הקרביים יש הבדל בדרישה הפיזית בין לוחמי חי"ר, לוחמי שיריון, לוחמי סיירות והלוחמים ביחידות המיוחדות.
גם אם מתגייסים לתפקיד הכי קרבי בצה"ל- אין זה אומר שצריך להגיע בכושר של מתאמן טריאתלון. חשוב להגיע מוכנים לדרישות הבסיסיות ולדעת שאת התהליך הפיזי המשמעותי עוברים בתוך ההכשרה.
