כל מה שרציתם לדעת ולא העזתם לשאול על באולינג

באולינג הוא אחד ממשחקי הספורט המפורסמים והאהובים ביותר ברחבי עולם. מדובר בספורט אהוב על אנשים בטווח גילאים רחב, וניתן למצוא כמעט בכל עיר מרכזית בארץ אולם ייעודי (או כמה) למשחק הבאולינג, בו אפשר לשחק לפנאי או להתחרות באופן מקצועני.

בכתבה הבאה נעסוק בספורט מרתק זה ונציג כמה עובדות שכדאי לדעת עליו.

על המשחק בקצרה

חוקי המשחק של באולינג פשוטים למדי וידועים לרבים. המטרה הכללית היא לצבור כמה שיותר נקודות ואת זאת עושים באמצעות גלגול כדור על משטח החלקה ייעודי (נקרא 'מסלול') לעבר עשרה פינים המסודרים באופן מדורג. כל פין שהופל על ידי כדור הבאולינג מזכה בנקודה.

לרשות כל שחקן במשחק עומדים עשרה תורות כפולים (סך הכל עשרים הטלות). מעבר לניקוד הבסיסי (כל פין מופל = נקודה) יש בונוס על מצבים מיוחדים.

הפלת כל הפינים בתור כפול אחד (שני הטלות) היא מצב הנקרא "ספייר" ומוסיף בונוס (אופציונלי) לשחקן של הכפלת כל הנקודות בפריים שבא אחריו (חלקו הראשון של התור הבא).

הפלת כל הפינים בזריקה הראשונה של התור נקראת "סטרייק" ומזכה בבונוס אפשרי לשחקן של הכפלת שני הפריימים הבאים (שני החלקים של התור).

מקסימום הנקודות אליהן ניתן להגיע במשחק בודד הן 300 נקודות. מצב זה נוצר מתוצאה של משחק מושלם בו נעשו 12 סטרייקים רצופים (כאשר שתי הזריקות האחרונות ניתן לשחקן כתגמול על סטרייק שנעשה בתור האחרון).

היסטוריה עתיקה ומפוארת

על אף שלאולמות הבאולינג של ימינו מראה מודרני למדי, ראשיתו של המשחק מתגלגלת עוד לימי מצרים העתיקה. בחפירות שנעשו בקבר מצרי קדום, נמצאו סימנים לכדורי באולינג ופינים המתוארכים לשנת 3200 לפני הספירה.

גם בהמשך ההיסטוריה נמצאו עדויות למשחק המתגלגל, לרבות ממצאים בגרמניה של שנת 300 לפניה הספירה ובריטניה של ימי הביניים, בה מתועד אתר הבאולינג הקדום ביותר שנמצא.

אם כבר עסקינן באנגליה, למלך הנרי היה קשר מיוחד למשחק הכדורת (שמו העברי התקני של הבאולינג). מתועד שאסר על בני המעמדות הנמוכים לשחק בבאולינג, זאת בשעה שהוא עצמו נהג לשחק באולינג עם לא פחות מכדורי תותח, כך לפחות לפי הסיפורים. נראה שההיסטוריה של המשחק הייתה מעניינת לאורך כל הדרך.

הכדור הוא הכל

את משחק הבאולינג משחקים באמצעות כדור ייעודי למטרה זאת בלבד. מקובל למדוד כדורים אלו בליברות (יחידה אחת שקולה ל2.2 קילו) וגם באולמות הבאולינג המקומיים של ארצו שיטה זאת היא הנהוגה. על גב הכדור מוטבע מספר המציין את משקלו בליברות, ולרוב יש צבע אחיד לכל הכדורים באותו דרגת משקל.

כל שחקן בוחר לעצמו את הכדור המתאים לו, לפי יכולות האחיזה והנשיאה שלו. רצוי לבחור כדור שיהיה במשקל אופטימלי, כלומר לא קל מדי בכף היד, אך גם לא כבד מדי. לאחר כמה סיבובים של התאמות כנראה שתוכלו להבין במו ידיכם מהו הכדור שמתאים לכם.

בעוד שהציבור הרחב נהנה מהכדורים הנגישים באולמות הבאולינג, שחקני באולינג מקצועיים מסתובבים לרוב עם כדור אישי שמלווה אותם לכל משחק. כדור זה יהיה לרוב כדור שנעשה בהזמנה אישית תוך התחשבות בצרכיו הספציפיים של השחקן.

גאווה ישראלית:

כאמור, מקובל לחלק את משחק הבאולינג לשתי רמות: המשחק החובבני ממנו נהנה כל אדם שמגיע לאולם הכדורת הזמין לו, והליגה המקצוענית השמורה לספורטאים שזהו תחום עיסוקם.

כמו סוגי ספורט רבים אחרים, גם כאן המעצמה החזקה ביותר בתחום הבאולינג היא ארצות הברית, והליגה המתקיימת בשטחה –  Professional Bowlers Association, (או בראשי תיבות PBA) נחשבת לליגת הבאולינג המובילה והטובה בעולם.

מעניין לגלות שגם בתחום ספורט זה יש לנו מעין גאווה ישראלית. השחקן הישראלי אור אבירם הוא הישראלי היחידי עד כה שקטף את גביע העולם בבאולינג (בשנת 2013) ובנוסף זכה גם בעברו בתואר אלוף אירופה. אכן כבוד שהוא משלנו.

על אף שבאולינג הוא משחק ספורטיבי לכל דבר, הדעה הרווחת בציבור חלוקה לגביו, ורבים לא תופסים אותו באופן שווה למשחקי כדור אחרים כגון טניס, כדורסל או כדורגל, שאכן גם מצריכים לרוב יכולת אתלטית יותר גבוהה. בהתאם לרגשות מעורבים אלו, הבאולינג אינו מוגדר כספורט אולימפי. מי יודע? אולי באולימפיאדת 2024 בפריז ישתנה המצב.