גם כיום, שנים רבות לאחר המהפכות הפמיניסטיות הגדולות, גוף שרירי עדיין נתפס בקרב רוב האוכלוסייה כגברי ולפיכך לא מתאים לנשים.
בעקבות כך, נשים ממעטות לבצע אימוני משקולות בחדר הכושר, ויעדיפו להשתתף בפעילויות האירוביות יותר כדוגמת פילאטיס או יוגה.
כך נוצר מצב בו הנשים מהוות רוב מוחלט בשיעורים בסגנון זה בחדרי הכושר, הנחשבים "נשיים", לעומת השיעורים שמתמקדים בפעילות אנאירובית כמו הרמת משקולות, אשר בהן כמעט ולא ניתן לראות נשים מתאמנות.
מה גורם לנשים רבות להימנע מאימוני משקולות משמעותיים?
הגורמים לתופעה
בין הגורמים לכך, ניתן למנות מספר סיבות עיקריות.
- החשש "להתנפח" – נשים רבות חוששות ממראה שרירי ומנופח, כתוצאה מעלייה דרמטית במסת השריר שלהן. החשש ממראה של מפתחת גוף, כאמור, משפיע על נשים רבות כתוצאה מהתפיסה החברתית המקובלת כי מראה שרירי לא יכול להיות נשי. על אף שהסטיגמה כשלעצמה אינה מוצדקת, חשוב לדעת כי גם התוצאות הצפויות אינן נכונות. אין בכוחם של אימוני משקולות בתדירות של פעמיים-שלוש בשבוע להעלות את מסת השריר במידה כל כך ניכרת, כך שאין לחשוש ממראה שרירי בולט כתוצאה מאימונים אלו. יש לזכור כי על מנת להשיג מראה שרירי, גברים רבים מבצעים מאמץ משמעותי ומשלבים לפחות 5 אימונים בשבוע, כך שהסיכוי להגיע למסת שריר דומה "בטעות" וללא כוונה, הינו נמוך מאוד.
- התמקדות באימונים אירוביים – ישנה סברה רווחת הרואה באימונים האירוביים כמספקים מבחינת הכושר הגופני, הן לצורך בנייה של מסת שריר והן לצורך סיבולת הלב ריאה. נשים רבות הסומכות על טענה זו בוחרות להתמקד באימונים אירוביים בלבד. אך סברה זו אינה נכונה, מכיוון שהאימונים האירוביים משפרים בעיקר יכולות אירוביות, בעוד מסת השריר מתפתחת בעקבות תרגילים אנאירוביים.
- שעמום במהלך האימון – אימון משקולות הינו אימון יחסית מונוטוני וחזרתי, בעיקר עבור נשים שרגילות לשיעורים פעלתניים בסטודיו. בנוסף, אימון משקולות מתאפיין בהפסקות רבות, כאשר בין כל סט שאורך עד 20 שניות, ישנה מנוחה של דקה ואפילו שתיים. אופי אימון זה יוצר תחושה של שעמום וחוסר פרודוקטיביות, לכן האימון עלול להיות פחות מושך עבור נשים רבות הרגילות להתאמן אחרת.
- השפעות על הגוף – לצד החשש להתנפח ולשוות לגוף מראה גברי כתוצאה מאימוני משקולות, קיימים גם מיתוסים רבים המייחסים לאימונים אלו השפעות שליליות על הגוף הנשי ועל הפרופורציות שלו. בין המיתוסים ניתן למצוא טענות אודות הקטנת החזה, הגדלת הירכיים וכדומה. טיעונים אלו כמובן אינם נכונים, וגם אם ישנם לעיתים מקרי קיצון כאלה, הם אינם מתרחשים באופן גורף. שרירי החזה נמצאים תחת רקמות השומן שלו, ולכן ברוב המקרים התחזקות שרירי החזה בקרב נשים לא תוביל להקטנתו, מאחר וממדיו תלויים בעיקר באחוזי השומן.
- תזונה – על מנת שהגוף יתחיל לפתח מראה שרירי בדומה למפתחי גוף, יש למקסם את התהליך האנבולי, דבר שדורש צריכה של כמות חלבון גדולה במיוחד של 1.5-2 גרם חלבון לכל קילוגרם במשקל הגוף. כמות כזו של חלבון אינה נצרכת על ידי אדם ממוצע, אלא רק אם ישקיע בכך מחשבה וכוונה, יצרוך שייק חלבון וכדומה. לכן, הסיכוי להיווצרות של גוף שרירי בקרב אישה מן השורה המתאמנת במשקולות הינה נמוכה ביותר, שכן היא אינה פועלת על מנת למקסם את התהליך האנבולי המתרחש בגופה.
תחושת חוסר ההצלחה בקרב נשים המתאמנות במשקולות
נשים רבות אשר בכל זאת מתחילות להתאמן באימוני משקולות אנאירוביים, חוות לעיתים תחושה של חוסר הצלחה, ויש לכך מספר סיבות אפשריות.
- עצימות האימון – על פי רוב, נשים המתאמנות במשקולות יבצעו פחות סטים מכפי שהן מסוגלות. משוער כי הסיבות לכך נעוצות בגורמים פסיכולוגיים או סוציולוגיים הגורמים לתחושת חוסר ביטחון בתחום, ולאו דווקא בגלל חוסר יכולות פיזיות.
- מיקום אימון המשקולות באימון כולו – נשים רבות, לעיתים מתוך חוסר ידע, בוחרות לבצע את האימון האנאירובי לאחר אימון אירובי ממושך. דבר זה גורם לאפקט האימון להיות ירוד מכיוון שהאישה מגיעה כאשר שריריה כבר מותשים. במידה ויש רצון לפתח את מסת השריר, מומלץ למקם את האימון האירובי לאחר אימון המשקולות.
- חשש מתרגילים מסוימים – ישנם תרגילים שנתפסים כגבריים, ולכן נשים רבות לא יפנו למתקני הכושר האלו, כמו לחיצת חזה, מקבילים וכדומה.